zeolite

(ש"ע) זאוליט, מינרל הסופג אמוניה

זאוליטים (מיוונית, "זאין"-לרתוח, "ליתוס"-אבן) הם קבוצה של מינרלים אלוּמוֹ־סיליקטיים במבנה תלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט (סיליקט במבנה מרחבי). מינרלים אלה בנויים מטטרהדרונים של SiO4+4 הקשורים בכל ארבעת קדקודיהם לטטרהדרונים אחרים. בחלק מהטטרהדרונים מחליף אלומיניום את הצורן במרכז הטטרהדרון. מבנה דומה לזה של פצלת השדה, אלא שבזאוליטים המבנה יוצר חללים גדולים (במונחים מולקולריים) בין הטטרהדרונים. גודל החללים נע בין שניים לשמונה אנגסטרום. בחללים אלו מתיישבות בדרך כלל מולקולות של מים. המונח זאוליט נטבע ב-מאה ה-18 על ידי המינרלוג השבדי אקסל פרדריק קרונשטדט שהבחין שחימום מהיר של המינרל, שגרם למים שהיו בתוך הנקבוביות הזעירות להתאדות, גורם לאבנים להתנועע. קרונשטדט קרא למינרל זאוליט, קיצור של ביטוי ביוונית שמשמעו "אבן רותחת".
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...