מילה היא יחידה בסיסית ב
שפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי (בשפה מדוברת), גרפי (בכתיבה) או מרחבי (ב
שפת סימנים). בחלק מההקשרים המונח מילה מקביל למונח סימן (ראו:
סמיוטיקה). המונח מילה מתייחס בעיקר ל
שפות טבעיות או ל
שפות מתוכננות, אבל הוא קיים גם בשפות מלאכותיות כגון
שפות תכנות או שפות
לוגיקה. במחקר ה
בלשני יש הגדרות נוספות למילה:ההגדרה הרווחת בציבור, המבוססת על צורת הכתיבה של המילה, נקראת בז'רגון הבלשני "תיבה", כלומר רצף אותיות המצוי בין שני מרווחים.הגדרה
פונולוגית, רצף צלילים בעל משמעות, אך כאן אין חשיבות ל
כתיב, רק ל
צליל, כך ש"קר" ו"כר" הם אותה מילה, מפני שברישום פונטי שתיהן יירשמו kar.הגדרה אורתוגרפית, הגדרה שבסיסה הוא הכתיב, בהגדרה זו "דן" כ
שם פרטי ו"דן" כ
פועל יהוו אותה מילה.הגדרה סמנטית, מה שמזוהה בבלשנות כלקסמה, יחידה מילונית, כך למשל המילים בכל אחד מהביטויים "בית ספר" או "בן נעוות המרדות" יהוו מילה סמנטית אחת, אף על פי שייצוגם בכתיב אינו מהווה מילה אחת.ה
אטימולוגיה עוסקת בחקר מקורותיהן של המילים: מתי הופיעו בשפה, מאיזה מקור, וכיצד השתנתה צורתן ומשמעותן.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...
(ש"ע) שמות. במאגיה, מילים בעלות כוח אלוהי לחולל שינויים.