קצרנות היא שיטת
כתיבה אשר משפרת במידה ניכרת את מהירות הכתיבה, באמצעות שימוש בסמלים וסימנים. המטרה המוצהרת היא שניתן יהיה להעלות על הכתב דברים הנאמרים בעל פה בקצב רגיל. התהליך מכונה בלועזית סטנוגרפיה, מן המילים ה
יווניות סטנוס ("צר", "קרוב") וגראפוס ("כתיבה"). יש המכנים את השיטה ברכיגרפיה ("כתיבה קצרה") או טכיגרפיה ("כתיבה מהירה"). קיימות שיטות רבות של קצרנות, עם סמלים או קיצורים למילים מקובלות, שמאפשרות למי שמאומן היטב בשיטה לכתוב במהירות הדיבור.הקצרנות מאפשרת להשיג מהירויות כתיבה גבוהות במיוחד, משום שתוכן הדיבור נדחס באמצעים גראפיים ובלשניים. שיטות קצרנות רווחו כבר ב
יוון העתיקה וב
רומא העתיקה (סימני טירו). הקצרנות שימשה עד ימי הביניים בעיקר בארכיונים ובתיעוד רשמי. ב
עת החדשה נפוצו בעיקר ב
אנגליה, החל מן
המאה השבע עשרה, שיטות קצרנות המתבססות על עקרון גאומטרי. אלה נפוצו ברחבי אירופה. אף שאמצעים
טכנולוגיים הפחיתו במידה רבה את הצורך בקצרנים בעבודת ה
עיתונות ואף ב
בתי משפט, הרי שב
פרלמנטים רבים עדיין נעשה שימוש שוטף בקצרנים מקצועיים המתעדים את דברי המליאה. כך למשל מסוגלים הקצרנים ב
בונדסטאג לרשום בקצרנות דיבור בקצב של עד 500 הברות בדקה (חדשות מוקראות באמצעי התקשורת בקצב של 260 עד 340 הברות בדקה). הקצרנות משמשת גם מחוץ למוסדות רשמיים לצורך תיעוד עצמאי של הרצאות וישיבות. קצרן מקצועי מסוגל על פי רוב לעמוד בקצב של 360 הברות לדקה ויותר.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...