סַרְקַזְם הוא סגנון של דיבור - אמירת דבר והתכוונות להיפוכו. מקור המילה בפועל היווני סַרְקָזֵיין, שפירושו "לקרוע בשר בשיניים", ובהשאלה, לדבר במרירות. לדוגמה: כאשר יוני הפיל את ארוחת הצהריים שלו על רצפת המטבח, אמו אמרה לו "כל הכבוד!". כמובן, האם לא התכוונה לשבח בכנות את טעותו של יוני, אולם היא אמרה זאת בטון מסוים ובהבעה מסוימת שגרמו ליוני להבין שהיא מתכוונת להיפוכו של דבר.אמרה המיוחסת ל
אוסקר ויילד מגדירה סרקזם בתור הצורה הנמוכה ביותר של הומור אך הגבוהה ביותר של שנינות, אולם למעשה נדרש השומע להבין את המשמעות המילולית של הדברים, את הרגשות של הדובר, את ה
קונוטציה שלו והאם הוא באמת מתכוון להיות סרקסטי או לא.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...