prophet

(ש"ע) נביא; חוזה

נביא, בתקופות הקדומות, היה אדם בעל כוחות על טבעיים לחיזוי העתיד, שנבעו בשל יכולתו לתקשר עם אל כזה או אחר. אל הנביא היו מגיעים אנשים שרצו להתייעץ בקשר ליעודם או עתידם, דברים שבהווה, או קבלת תמיכה ומזור נפשי. לעתים רבות מלכים היו מחזיקים בחצרם, נביא מיוחד שייעץ להם מבחינה אסטרטגית. בעוד שבאומות העולם תפקיד הנביא הצטמצם למסירת העתיד וראיית דברים נסתרים, בישראל הנביא אחז בעמדה מוסרית ושיפוטית, והיה בעל תפקידים נוספים: מתווך בין העם לאלוהים, מחנך רוחני ומוכיח בשער, ובשל כך נביאים לעתים היו בעימות עם העם ומנהיגיו. עם זאת, נראה כי לעתים עשו בנביא שימוש פרקטי כמו חיפוש אחר אבדות.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

(ש"ע) נביא. בתיאולוגיה ובמאגיה, אדם המקבל מידע, השראה ורעיונות אודות העתיד ממקור אלוהי.