פצלי שמן, הנקראים גם אבן ביטומנית, הם
סלע משקע עשיר ב
חומר אורגני המכונה "קרוגן". מסלעים אלה ניתן להפיק
אנרגיה על ידי שריפתם ב
תנורים מיוחדים, או
דלק נוזלי באמצעות חימום או מיצוי כימי. דלק זה מקביל בתכונותיו לתזקיקי
נפט גולמי. את אנרגיית החום ניתן לנצל לחימום, להסקה, או להפקת
חשמל.
כריית פצלי השמן זולה, אך איכותם כ
חומר גלם להפקת אנרגיה נמוכה. פצלי שמן נחשבים ל
חומר מסרטן.מקור אנרגיה זה נחשב לנחות ביחס לסוגים אחרים של
דלק מאובנים, בשל עלויות הפקתו וההשלכות הסביבתיות הכרוכות בכרייתו ובניצולו. לכן, ב-2002 הופקו פצלי שמן בכמות מסחרית רק ב
אסטוניה,
סין,
אוסטרליה ו
ברזיל, ורק באסטוניה היו פצלי השמן מקור אנרגיה עיקרי, כאשר השיקול לטובת השימוש בהם היה הרצון באי-תלות במקורות אנרגיה חיצוניים. פיתוחים טכנולוגים חדשים עשויים להגדיל את כדאיות המרת פצלי השמן לנפט, וגם העלייה המתמשכת במחירי ה
נפט הופכת את ההשקעה בפצלי שמן לכדאית.מאגר פצלי השמן הגדול בעולם מצוי ב
ארצות הברית. ניסיונות לנצלו החלו בתקופת
משבר האנרגיה העולמי, אך נזנחו עם סופו, וחודשו בתחילת המאה ה-21. כמות פצלי השמן באדמת ארצות הברית מספיקה כדי לענות על צורכי האנרגיה המקומיים למשך שנים רבות, אך הפקתה וניצולה בהיקף רחב מחייבות התמודדות עם בעיות טכנולוגיות שטרם נפתרו.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...