noun

(ש"ע) שם-עצם

שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם, הן חפצים והן בני אדם (כגון: איש, טלפון, יוסי, הם). שם העצם הוא מרכיב הבסיס (ה"ראש") בכל צירוף שמני.תפקידם התחבירי של שמות העצם נקבע בהתאם ליחסיהם עם שאר מרכיבי המשפט, ובהתאם להיררכיה שלהם בתוכו. זאת בניגוד לפועל, למשל, שתפקידו התחבירי במשפט כנשוא הוא קבוע. כך, במשפט: "דני אכל תפוח" שם העצם דני יתפקד כנושא המשפט, אולם במשפט "נורית פגשה את דני", אותו שם עצם דני, יתפקד במושא ישיר, משום שהיחסים שהוא מקיים עם הפועל הם אחרים.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...