dialectic

(ת') ניבי

(ש"ע) דיאלקטיקה (הנמקה לוגית; תורה פילוסופית הדוגלת בכך שהמציאות משתנה כל הזמן וכן בעליונות החומר על הרוח); אמנות הויכוח

דיאלקטיקה: התפתחות באמצעות קונפליקט. (ביוונית διαλεκτική), היא השקפה פילוסופית הרואה את תהליך ההתפתחות בעולם הרוח או החומר בדרך של ניגודים (תזה ואנטי תזה), ומאבק בדרך הדרגתית או מהפכנית, עד שנוצרת אחדות הניגודים (סינתיזה). הוגים מרכזיים בנושא הדיאלקטיקה היו הרקליטוס שהתווה את הבסיס (אחדות הניגודים והזרימה המתמדת) הגל שהראה את השיטה (תיזה, אנטיתיזה, סינתיזה) ומרקס שהוסיף בשעתו (הוויה מעצבת הכרה). זהו מונח הנגזר מפועל יווני שפירושו- "לשוחח". במקורו הוא היה "אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח".
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 דיאלקטיקה, מונח שהוראתו הכללית מתייחסת לשיטה לחיפוש האמת. בין משמעויותיו החשובות: 1. שיטת הפרכה ע"י בחינת המסקנות הלוגיות של טענה (אפלטון), כמו הוכחה בדרך השלילה או בדרך האבסורד; 2. חשיבה סופיסטית, בעיקר זו המכוונת להטעיית המתנגד; 3. שיטת הגדרה...


   רוצים לדעת עוד?