ספרות ילדים היא
סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל ה
ינקות ועד ראשית
גיל ההתבגרות. סוגה זאת מתאפיינת בשפה פשוטה יחסית, שמרנות בבחירת האמצעים הספרותיים (בפרט ב
שירה לילדים), שימוש בנושאים הקרובים לעולמם של הילדים, ולעתים קרובות גם בתשתית
דידקטית, כלומר שימוש בסיפור או בשיר כאמצעי לימודי או כאמצעי להעברת מסר חינוכי.עד תחילת
המאה ה-20 נכתבו ספרי ילדים בידי
סופרים ו
משוררים שרוב עיסוקם היה כתיבה למבוגרים. חלק ניכר מספרי הילדים היו עיבודים של
סיפורי עם, דרשות דתיות או עיבודים של ספרים שנועדו במקורם למבוגרים. בסוף
המאה ה-19 נעשתה ספרות הילדים עשירה ומגוונת יותר מבחינת הנושאים וסגנון הכתיבה, אולם רק במאה ה-20 הופיעו סופרים ומשוררים הכותבים רק או בעיקר לילדים. גם סופרים ומשוררים שכותבים לקהלים שונים יוצרים כיום הבחנה ברורה בין יצירותיהם לילדים ליצירותיהם למבוגרים. התפתחות זו באה בד בבד עם התפתחות ה
חינוך הממלכתי ברחבי העולם, האיסור על
עבודת ילדים ואימוץ גישה שעל-פיה ילדות היא מעין
מעמד חברתי ו
משפטי שממנו נובעות
זכויות והגנות מיוחדות.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...