Wittgenstein

(ש"ע) לודוויג ויטגנשטיין (1889-1951), פילוסוף אוסטרי מחבר הספר "חקירות פילוסופיות"

 לודוויג יוזף יוהן ויטגנשטיין (1889 - 1951), פילוסוף יליד אוסטריה שנעשה אזרח בריטי. אחד הפילוסופים החשובים של המאה העשרים, שבחשיבתו המקורית והחדה חולל תמורות בעולם הפילוסופי, ובראשן המהפך הלשוני. ויטגנשטיין חקר באופן ביקורתי את התפיסות...


   רוצים לדעת עוד?

לודוויג ויטגנשטיין (גרמנית: Ludwig Wittgenstein)‏ (26 באפריל 1889 - 29 באפריל 1951), פילוסוף אוסטרי. על־פי הדעה המקובלת, הגותו העיקרית היא בנושאי פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה ופילוסופיה של המדע. היה תלמידו של גוטלוב פרגה, ובקיימברידג' למד אצל ברטראנד ראסל.ויטגנשטיין כתב שני חיבורים עיקריים: "מאמר לוגי פילוסופי" (טרקטטוס לוגיקו-פילוסופיקוס) ו"חקירות פילוסופיות" (שראה אור רק לאחר מותו). שני הספרים הוכרו כיצירות פילוסופיות מרכזיות ופורצות דרך במאה ה20, והם משקפים, לדעת רבים, תהליך פילוסופי שעבר ויטגנשטיין במהלך חייו. מאמר לוגי פילוסופי כתוב בצורה מאוד שיטתית ותמציתית, מעין רשימת עובדות לוגיות והמסקנות הנגזרות מהן. הספר מגדיר את מהותה של הפילוסופיה כעיסוק בעובדות לוגיות, שהן מטיבן עובדות הכרחיות, ולא בטבע שהוא מה שישנו, והוא קונטינגנטי מטיבו. משמעותו של הספר שנויה במחלוקת רחבה. יש הסבורים שהוא מציע תאוריה פילוסופית על היחס שבין העולם לבין האדם החושב על העולם, אחרים מבינים אותו כספר אירוני, שמגיע למסקנה קיצונית שאינה דעתו של ויגנשטיין עצמו. הספר מסתיים במילים: "על מה שעליו לא ניתן לדבר, אודותיו יש לשתוק", ויש שהבינו את המשפט כקביעה שאין טעם לעסוק בפילוסופיה. בסוף ימיו כתב ויטגנשטיין את חקירות פילוסופיות, שכתוב בסגנון אחר לגמרי - לא במבנה לוגי חמור אלא כדיון בשפה רגילה ולא תמציתית. הספר בוחן תאוריות שונות תוך עיסוק בשפה האנושית ובמה שיש ביכולתה להביע.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...