Der Begriff Städtebau drückt in knapper Form aus, wofür er steht: Für den Bau von Städten. Der Städtebau befasst sich, anders als die
Architektur, nicht mit dem Entwurf oder der Gestaltung einzelner Gebäude, sondern mit Gebäudegruppen, Siedlungen, Stadtteilen und insbesondere mit öffentlichen Räumen. Städtebau kann als Bezeichnung für die sichtbaren und gestalterischen Aspekte der
Stadtplanung verstanden werden.
Mehr unter Wikipedia.org...
El diseño urbano está orientado a interpretar la forma y el espacio público con criterios físico-estético-funcionales, buscando satisfacer las necesidades de las comunidades o sociedades urbanas, dentro de una consideración del beneficio colectivo en un área urbana existente o futura, hasta llegar a la conclusión de una estructura urbana a seguir. Por lo tanto el diseño
urbano realiza la planeación física en niveles de análisis como son la región, el centro urbano, el área urbana y hasta el mismo mobiliario urbano.
Ver más en Wikipedia.org...
עיצוב עירוני הוא נדבך בתחום ה
תכנון העירוני אשר עיקרו הוא התוויית המראה של הנוף העירוני המתוכנן. בעוד התכנון העירוני הכולל יוצר מערכת פיזית (רשת הרחובות השבילים והכבישים, חלוקת המגרשים וקווי בניין ועוד) ופונקציונלית (הגדרת הפונקציות של הבניינים - מגורים, מסחר, תעשייה קלה או כבדה וכדומה) של העיר או של
מרקם עירוני מסוים, העיצוב העירוני מגדיר מאפיינים של
אדריכלות ו
אדריכלות נוף שתפקידם ליצור אופי ברור ורצוי של החלל העירוני. בהיעדר עיצוב עירוני, מתפתחת הרקמה העירונית על פי ההגדרות הפיזיות והפונקציונליות של התכנון אך האדריכלות של כל מבנה בעיר יכולה להיות שונה מאוד.דוגמאות מובהקות לעיצוב עירוני נוקשה הן הערים
פריז ו
אמסטרדאם.
תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, לדוגמה, הגדירה קווים מנחים ברורים ונוקשים מאוד לעיצוב חזיתות הבניינים שתוכננו כל אחד על ידי יזם ואדריכל אחרים. בתי המגורים האופייניים של אמסטרדאם לדוגמה שומרים על קו עיצוב מאוד ברור עם אפשרויות משחק אשר הופכות כל מבנה לשונה, אך בעל אופי כולל זהה. דוגמה קיצונית להיעדר עיצוב עירוני ומתן אפשרות לאדריכלות חופשית לחלוטין להתפתח היא
הסטריפ של
לאס וגאס בו כל מבנה הוא שונה בתכליתו. העיצוב העירוני הוא נקודת המפגש המיידית בין אדריכלות כאמנות הבנייה לבין התכנון העירוני, שנעשה לרוב על ידי מתכננים שהם אדריכלים בהכשרתם. עיצוב אופיו של החלל העירוני בא לידי ביטוי בעיצוב החזיתות של המבנים הפונות אל הרחוב, יחסי חלל ומסה בתכנון האדריכלי וחומרי הגמר בהם משתמשים בבנייה. ב
ירושלים לדוגמה, חוק העזר העירוני המחייב גם את כל
תכניות בניין העיר הקיימות בשטחה להשתמש ב
אבן ירושלמית או חיפוי הקירות באבן זו, יוצר אופי מסוים הנובע מחומרי הגמר. דוגמה אחרת היא
תוכנית גדס בתל אביב, אשר הגדירה קווי בניין ומרווחים מדויקים בין הבתים, כפעולת עיצוב עירונית אשר התוותה את אופיו של המרקם העירוני של מרכז וצפון תל אביב הישן.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...