אסלאם שיעי (شيعة) הוא הזרם השני בגודלו ב
אסלאם – כ-15% מהמוסלמים הם שיעים (הזרם הגדול, ה
סונה, מונה כ-80% מהמוסלמים). רוב חכמי ה
דת הסונים בימי הביניים לא החשיבו את השיעים כחלק מהדת המוסלמית, בשל ההבדלים ביניהם בדוקטרינה. אולם, עוד בשלהי התקופה העות'מאנית ועל רקע הקולוניאליזם המערבי בארצות האסלאם פעלו חכמי הלכה סונים שהשתייכו לזרם הלאומי והרפורמי להכיר בהם כחלק מן הקהילה המוסלמית, על מנת לגייס אותם למטרות פוליטיות נגד המערב. משמעות המילה שיעה הוא מלשון סיעה, שהיא פלג, קבוצה.השיעים רואים ב
עלי אבן אבו טאלב, בן דודו של
מוחמד ובעלה של
פאטמה בתו (שקיבל עליו את האסלאם ראשון או שני אחריו), ה
ח'ליף הרביעי, את יורשו הבלעדי של מוחמד. השיעים אינם מכירים בשלושת הח'ליפים הראשונים
אבו בכר,
עומאר ו
עותמאן. ייסוד הכת מיוחס לבנו של עלי,
חוסין, שהוא ו-70 מבני משפחתו נרצחו בעיר
כרבלא שב
עיראק על ידי צבא סוני. לזכר הירצחו מציינים השיעים את
חג העשוראא בו הם מכים את עצמם עד זוב דם לזכר ייסוריו. בשל ההיסטוריה של הרדיפה של הסונים כלפי השיעים, השקפת העולם השיעית ככלל קודרת ופסימית. לשיעים עמוד אמונה שישי, הולאיה, על החמישה המקובלים באסלאם, והוא האמונה שמנהיג האסלאם (
אימאם) חייב להיות מזרע עלי בלבד ולו סמכות בלעדית בקדושה וחולין. השיעים גם מאמינים שבכל דור ודור, ישנו מנהיג שמתווך בין אלוהים לבין המאמינים, ובדור הנוכחי הוא נסתר ועדיין לא התגלה.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...