סם פסיכואקטיבי, או חומר פסיכואקטיבי, הוא
סם הפועל בעיקר על
מערכת העצבים המרכזית, שבה הוא משנה את תפקוד ה
מוח, וכתוצאה נגרמים שינויים זמניים ב
הכרה, ב
תפיסה, במצב רוח או ב
התנהגות. השם "סם" מקבל במקרה זה קונוטציה שלילית (לא של סם מרפא) בגלל הפוטנציאל הגבוה של החומר ל
התמכרות או ל
הרעלה. סמים משמשים את בני האדם למטרות הנאה (recreational drugs) כדי לשנות במתכוון את ההכרה (כמו
אלכוהול,
קוקאין ו
קנאביס), למטרות
רוחניות ו
דתיות (כמו קקטוס הפיוטה המכיל
מסקלין, או
פטריות המכילות
פסילוסיבין). הסמים מן הטבע וחלק מהסמים הסינתטיים שימשו בעבר בתקופות שונות גם לצורך טיפול רפואי עממי - מסורתי או רפואי קונוונציונלי. בגלל סיכונם להתמכרות ולהרעלה רובם הוצאו ממסגרת הרפואה הקונוונציונלית. ישנם סמים פסיכואקטיביים המשמשים עדיין כ
תרופות (כמו שימוש בסמים נרקוטיים -
אופיאטים בטיפול ב
כאב, בסמים ממריצים לפעמים בבקרה על
נרקולפסיה ו
הפרעות קשב.
ברביטורטים שימשו בעבר גם כתרופות לשינה (היפנוטיות) , כעת נותרו יותר בשימוש כתרופות אנטיאפילפטיות או ב
הרדמה ב
כירורגיה. ה
בנזודיאזפינים שהם גם כן בעלי פוטנציאל להתמכרות הם בשימוש כ
תרופות אנטיאפילפטיות, כתרופות לשינה או כתרופות נוגדות חרדה. סמים משכרים או ממריצים עלולים להיות ממכרים נפשית ולגרום ל
תלות פיזית ועלולים להוביל ל
התמכרות.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...