רפואת ילדים, ב
אנגלית pediatrics, מן ה
יוונית: (paidi (παιδί = "
ילד", (iatros (ιατρός = "
רופא", היא דיסציפלינה
רפואית העוסקת בטיפול הרפואי ב
תינוקות,
ילדים ומתבגרים (החל מגיל ינקות ועד לגילאי 16-21, דבר המשתנה במדינות שונות). רוב רופאי הילדים במדינות המערב חברים באיגוד מקצועי לאומי לרפואת ילדים, ב
ישראל פועל "איגוד רופאי הילדים בישראל" במסגרת
ההסתדרות הרפואית בישראל. רפואת ילדים שונה מרפואת בוגרים בהיבטים רבים. ההבדלים הברורים מאליהם הם גודל גופו של המטופל ושלבי התפתחות האיברים בגוף. גופו של
תינוק, או יונק, לא רק שונה בגודלו מגופו של אדם בוגר אלא שמבחינה
פיזיולוגית קיימים הבדלים משמעותיים בין בוגר לתינוק. טיפול רפואי בילדים מעורר קשת שלמה של היבטים ייחודיים בתחומים כגון: מומים מולדים,
אימונולוגיה,
אונקולוגיה ועוד. ככל שהולכים ומשתכללים אמצעי הרפואה, הולכות ומתרבות המחלות המטופלות כבר בשלבי הינקות והילדות, בידי רופאי ילדים. רבים מן הילדים החולים במחלות כרוניות זוכים להגיע לבגרות וממשיכים את הטיפול במחלתם בידי רופאים אחרים. רופאי ילדים מתמודדים אף עם מחלות
זיהומיות באופן תכוף יותר מתחומי רפואה אחרים וכן דואגים ל
חיסון אוכלוסיית הילדים. רבים מרופאי הילדים מתמחים בתת-תחומים, דוגמת ההתמחות הקיימת ברפואת מבוגרים. כך קיימים רופאים המומחים ברפואת לב של ילדים, באופן מיוחד במומי לב מולדים. קיימת התמחות באונקולוגית ילדים. כמעט כל תחום התמחות הקיים ברפואת מבוגרים (להוציא
גריאטריה) קיים אף ברפואת ילדים, אולם קיימים מספר תחומי התמחות ייחודיים לרפואת ילדים: רפואת מתבגרים וכן נאונאטולוגיה (רפואת פגים ותינוקות שזה עתה נולדו).
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...
ענף ברפואה העוסק בבעיות ייחודיות ובמחלות של הילד, מלידתו ועד הגיעו לבגרות. תחום זה עוסק גם במעקב אחר הגדילה וההתפתחות של הילד הבריא.