Opuntia ficus indica

הפניהצבר מצוי
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

צבר מצוי (שם מדעי: Opuntia ficus-indica) הוא אחד ממיני הקקטוס. מכונה בישראל סברס וילידי הארץ אף שאלו ממנו את שמו והם מכונים צברים, קרי מחוספסים וקוצניים מבחוץ אך רכים ומתוקים מבפנים, כמו פרי הצבר העסיסי. הצַּבָּר נקרא כך משום שהוא צובר את המים שהוא יונק והוא מכיל כמות גדולה של נוזלים המזינה אותו לזמן רב. מוצאו של הצבר, כמרבית מיני הקקטוסים, מאמריקה. ייתכן שמרכז תפוצתו היה במקסיקו (במקסיקו הצבר נחשב צמח לאומי ואף מופיע על סמל המדינה). מאמריקה הועבר הצבר במאה ה-16 על ידי הכובשים הספרדים לספרד ומשם הוא הועבר לארצות רבות בעולם, כולל ארץ ישראל. המועד המדויק שבו נקלט הצבר בארץ אינו ידוע, אך ברור שמאז הוא התפשט בארץ והפך לסימן היכר שלה בתרבות הערבית ומאוחר יותר גם בתרבות הציונית והישראלית. בשל תנאי האקלים בארץ זרעיו אינם יכולים לנבוט והוא מתפשט אך ורק בעזרת האדם או באופן טבעי באמצעות רבייה וגטטיבית כאשר הענפים נופלים לקרקע ומשתרשים. הצבר משמש בין היתר כצמח גבול (צמח משוכות) בשל היותו קוצני ובלתי-עביר.הצבר המצוי מסועף מאוד, דמוי עץ או שיח ומגיע עד גובה של חמישה מטרים. הפרקים מאורכים וגודלם כמחצית המטר והם בעלי זיפים צהובים. הפירות אדמדמים עם גוון צהבהב ומשמשים למאכל. בחלק מסוגי הרפואה הסינית וההומאופתיה הטיבעית מייחסים לפירות הצבר סגולות מרפא לזירוז קרישת דם. הצבר אוגר בעליו וביתר איבריו כמות גדולה של מים כדי שיוכל לעבור את הקיץ מבלי להתייבש.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

(ש) צבר מצוי (בוטניקה)