תמנונאים (שם מדעי: Octopoda) הם
סדרה של
רכיכות ימיות המשתייכות ל
מחלקת ה
ראש רגלאים. קיימים בסביבות 300
מינים של תמנונאים המשתייכים למשפחות ולסוגים שונים, הנפוצים בכל רחבי ה
אוקיינוסים, ובייחוד באזורי
שוניות אלמוגים ובמים רדודים. מקור השם תמנון בא לתאר את שמונה זרועותיו, והוא
הלחם בין שתי מילים בשפה ה
ארמית - "תמן", דהיינו שמונה, ו"נון", דהיינו דג. כמו שאר הראש רגלאים, גופם של התמנונאים מורכב מראש וגוף מרכזי דמוי שק שאליו מחוברות ישירות שמונה הזרועות (ומכאן מקור שמם). זרועות אלו מכוסות פעמים רבות בכריות הצמדה, שמסייעות לתמנון להיאחז באובייקטים שונים. ממחקר חדש עולה כי שתיים מהזרועות הן רגליים, כלומר משמשות לתנועה, בעוד 6 האחרות משמשות לאכילה ולאחיזת אובייקטים. בניגוד לשאר הרכיכות, למרבית התמנונאים (אלה המשתייכים לתת-הסדרה Incirrina) אין כלל
שלד חיצוני,
פנימי או
קונכייה, וכמעט כל גופם רך; איבר-דמוי-מקור, הדומה בצורתו למקור העופות, הוא החלק הקשה היחיד בגופם. עובדת היותם נטולי-שלד הופכת אותם לגמישים מאוד, ומאפשרת להם להשתחל דרך חריצים קטנים ביותר. לתמנונאים שלושה
לבבות: שניים מהם מזרימים דם מבעד ל
זימים, ואחד אחראי למערכת הדם של שאר הגוף. התמנונאים מתניידים על ידי זחילה או שחייה. בשחייה, הם מתקדמים על ידי הזרמת מים דרך מעין משפך בשם סיפּוֹן, המצוי בבסיס הזרועות.לתמנונאים שלושה מנגנוני הגנה עיקריים: הזרמת
דיו מתוך שק מיוחד בגוף התמנון,
הסוואה ואוטוטומיה (קטיעה עצמית של איבר פגוע): מרבית התמנונאים מסוגלים לפלוט בעת סכנה ענן של דיו שחור, שמסייע להם להיעלם מעין ה
טורפים. דיו זה מקהה ומעמעמם ריח, דבר שימושי במיוחד כאשר התמנון נמלט מטורף כגון כריש, שמסתייע בריח כדי למצוא את טרפו. הסוואת התמנונאים מתאפשרת הודות לתאים מיוחדים המסוגלים לשנות את הצבע, מידת ההחזר והעמימות של העור. ה
כרומטופורים (תאים מכילי פיגמנטים) מכילים פיגמנטים צהובים, כתומים, אדומים, חומים ושחורים; למרבית המינים שלושה מצבעים אלה, ואילו לחלקם שניים או ארבעה. תאי עור מסוגים אחרים יכולים גם להיראות צבועים בצבעים זרחניים שונים, או לצבוע את העור בלבן. יכולת שינוי צבע זו עשויה לשמש גם לתקשורת בין התמנונאים, או לאזהרת בעלי-חיים אחרים. כאשר הם מותקפים, תמנונאים מסוימים יכולים לנתק איברים מגופם, כדי שהטורף יתמקד בזרוע המנותקת ולא בתמנון עצמו.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...