ב
מיתולוגיה היוונית, תשע המוזות היו אלות היצירה, האמנויות והמדעים, פטרוניותיהן של תחומי ה
מחול, ה
מוזיקה, ה
היסטוריה, ה
ספרות, ה
מחזאות וה
אסטרונומיה. תשע המוזות הונהגו על ידי
אפולו, אל האור, היופי והאמנויות, ויחדיו הם הנעימו את זמנם של
אלי האולימפוס בנגינה, בזמרה ובריקוד. עיקר תפקידן היה להעניק השראה ליוצרים השונים, בעיקר למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים. לפי דברי
הסיודוס בספרו "תיאוגוניה", תשע המוזות היו בנותיהם של
זאוס, ראש האלים, ו
מנמוסינה, אלת הזיכרון. המיתוס מספר ש
זאוס ביקר את מנמוסינה במשך תשעה לילות רצופים, ובכל לילה תינה אהבים עימה. מנמוסינה התעברה מביקורים ליליים אלו, וכעבור כשנה ילדה לזאוס תשע בנות, הן תשע המוזות. אולם, לדברי מסורות אחרות מוצאן של המוזות קדום עוד יותר, כיוון שהן למעשה הצאצאיות של
גאיה, אלת האדמה וראשית הכל, ו
אורנוס, אל השמים. מספרן של המוזות לא היה קבוע, אלא הלך והשתנה עם הזמן, בד בבד עם התפתחות סיפורי המיתולוגיה ועם פריחתן של האמנויות השונות. המיתוס היווני הקדום מספר על מוזה אחת בלבד, אך בהמשך אנו מוצאים עדויות לשלוש מוזות: אאויד (Aoide; "שיר", "קול"), מלטה (Melete; "אימון", "תרגול") ומנמה (Mneme; "זיכרון"). בסופו של דבר, התקבע מספרן של המוזות כתשע, אך היו אלה הרומאים, שאימצו את המיתולוגיה היוונית לתרבותם, שחילקו ביניהן את תחומי האמנויות.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...
(ש"ע) מוזה. אחד מתשע אלות האומנויות העתיקות ביוון.