ימי הביניים (
לטינית: Media aetas) הוא מושג המתאר תקופה ב
היסטוריה ה
אירופית שבין
העת העתיקה לתקופת ה
רנסאנס. המונח הופיע לראשונה ב
איטליה במהלך המאה ה-15, לציון העידן שבין נפילתה של
האימפריה הרומית במאה הרביעית-חמישית לספירה ו
המאה החמש-עשרה (התקופה הנוכחית, praesens tempus, בלשונם). כוונת המלומדים שהגו את המונח הייתה להבחין בין התרבות והחשיבה שהיו מקובלים בעת העתיקה לבין אלו שבאו אחריהם, אותם תיארו כעידן של אפלה ושקיעה. כיום ישנם תיארוכים שונים של ימי הביניים, בהתאם לזווית ההתייחסות — היסטורית, כלכלית, תרבותית, גאוגרפית, ביולוגית, וכדומה — אך מקובלת חלוקה הממקמת את נקודת הפתיחה של ימי הביניים בשקיעת התרבות העתיקה ב
מאות הרביעית וה
חמישית ואת נקודת הסיום שלהם בעליית ה
רנסאנס במדינות אירופה השונות, החל ב
מאה החמש-עשרה באיטליה ועד תחילת
המאה השבע-עשרה בצפון אירופה, ואף מאוחר יותר. התיארוך הסמלי המסורתי הוא בין מותו של קיסר האימפריה הרומית המזרחית
תאודוסיוס הראשון בשנת 395 או הדחת
רומולוס אוגוסטולוס מן השלטון באימפריה המערבית על ידי
אודואקר בשנת
476 לבין כיבושה של
קונסטנטינופול על ידי ה
טורקים בשנת
1453 או תחילתה של ה
רפורמציה הפרוטסטנטית בשנת 1517.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...
ימי הביניים, תקופה היסטורית של כ-1,000 שנה בתולדות אירופה (ובעיקר חלקה המערבי של היבשת). ראשית התקופה בשלהי העת העתיקה במאה ה-5 לספירה, וסיומה עם הופעת הרנסנס, במאה ה-15 לספירה. המושג 'ימי הביניים' (ובמקור הלטיני: Medium Aevum) נהגה על ידי...
רוצים לדעת עוד?
Free Download Now!
