הלַפּיתים (ב
יוונית: όι Λαπίθες, ב
לטינית: Lapithes) היו על פי ה
מיתולוגיה היוונית בני עם אגדי, שישב ב
תסאליה, בעמק הנהר פֵּנֵיוֹס ובמורדות ההר פֵּלִיוֹן. כמו המירמידונים ושבטים תסאליים אחרים, קדמו הלפיתים לבואם של ה
הלנים לארץ יוון. הקדמונים סברו כי הם שארי-בשר ל
קֶנְטָאוּרִים: על פי אחת הגרסאות היו לַפּיתֵס ו
קֶנְטָאוּרוֹס בניהם התאומים של
אפולון וה
נימפה סְטִילְבֵּה, בת אל הנהר
פֵּנֵיוֹס. לפיתס היה לוחם עז-נפש, ואילו קנטאורוס בעל-מום שנזדווג לימים עם סוסה; מבטנה יצאו הקנטאורים, אותם יצורי כלאיים שחציים אדם חציים סוס. לפיתס היה האב הקדמון של הלפיתים ומי שהעניק להם את שמו, ועם צאצאיו נמנו לוחמים ומלכים כמו אִיקְסִיוֹן, פֶּרִיתוֹאוֹס, קַיינֶאוּס וקוֹרוֹנוּס וחוזי העתידות אִידְמוֹן ומוֹפְּסוֹס. ב
איליאדה מסופר, כי הלפיתים שלחו ארבעים אוניות ולוחמים בפיקוד פּוֹלִיפּוֹאֶטֵס (בן פריתואוס) ולאונטאוס (בן קורונוס, בן קיינאוס). אמו של פריתואוס, מלכם של הלפיתים בדור שקדם ל
מלחמת טרויה, הייתה דִיָה, בת איונאוס או דֵיוֹנֵאוֹס; כמו גיבורים רבים אחרים היו לפריתואוס שני אבות, האחד בן-תמותה והשני בן-אלמוות, הלא הם איקסיון והאל
זאוס. כדי לארוב לדיה, עטה זאוס צורת סוס רביעה, משום שכמו בני דודיהם שמחצית גופם כשל סוס, היו הלפיתים פרשים בשדות המרעה של תסאליה הנודעת בסוסיה. ללפיתים אף מיוחסת המצאת הרסן.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...