בית הספר החקלאי כדורי הוא
בית ספר חקלאי הממוקם לרגלי
הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית ל
כפר תבור, כ-150 מטר מעל פני הים נוסד בשנת
1933 . "כדורי" הינו אחד משני בתי ספר
חקלאיים בתנאי פנימייה שהוקמו על ידי
המנדט הבריטי מכספי עזבונו של איש העסקים ה
יהודי יליד
עיראק סֵיר
אליס (אליהו) כדורי (Ellis Kadoorie) שמת במושבה הבריטית ב
הונג קונג בשנת 1922. הסכום היה 100 אלף
ליש"ט (לפי האנציקלופדיה העברית 140 אלף),
הנציב העליון הרברט סמואל הקים ועדה כדי לתכנן את הוצאת הכסף. רק כעבור זמן כאשר קראו את הצוואה עצמה התברר שלא הממשלה ב
ארץ ישראל היא היורשת כי אם ממשלת בריטניה, וכי כדורי איפשר בצוואתו להשקיע את הכסף בארץ ישראל או בעיראק.
חיים ויצמן,
נשיא ההסתדרות הציונית העולמית הפעיל את אחיו של אליעזר כדורי ובסופו של דבר הצליח להשיג החלטה שהכסף יושקע בארץ ישראל. ליהודים עמדו להקים
גימנסיה עיונית, ולערבים בית ספר לחקלאות. בסופו של דבר הוקמו שני בתי ספר חקלאיים על שם כדורי האחד ב
טול כרם שהוקם בשנת 1930 (כיום מכללה חקלאית) והשני ליד כפר תבור.גרסה אחרת: בצוואתו הקדיש 140.000 ליש"ט להקמת בית ספר חקלאי בארץ ישראל. הוא הניח סכום זה ל"ממשלת א"י" בהאמינו - על סמך
הצהרת בלפור והחלטות
ועידת סן רמו - שא"י מוכרת כשייכת כולה ליהודים. הממונים שקבלו את העזבון בממשל
המנדט הבריטי לא הכירו בכך ש
היישוב היהודי בארץ ישראל זכאי להקים בכסף זה בית ספר חקלאי. לאח דיון משפטי ממושך קבע
הנציב העליון כי מכספי עזבונו יוקמו שני בתי ספר
חקלאיים על שם כדורי שהוקמו על ידי ממשלת
המנדט הבריטי .
זאב וילנאי מגדיר את השאלה כך: "הואיל והנדיב לא ציין בצוואתו שהכסף נועד ליהודים אלא לארץ-ישראל בלועזית "פלסטיין", תבעה הממשלה הבריטית את כספה לעצמה. אחרי דין ודברים עבר הכסף לרשות ממשלת הארץ והיא חילקה אותו לשני קרנות: באחת הוקם בית ספר כדורי ליד
הר תבור ובאחת - בית ספר לערבים ב
טול כרם
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...