Kadoorie Agricultural High School is an agricultural school and
youth village in
Israel situated next to
Mount Tabor in
the Lower Galilee, Israel, two kilometers north to the village
Kfar Tavor, about 150 meters above sea level."Kadoorie" is one of two of agricultural schools founded in the year
1933 as agricultural boarding schools by the
British Mandate of Palestine with the contribution of the
Jewish philanthropist Sir Ellis Kadoorie whom died in the British colony in
Hong Kong in the year
1922.His contribution was a sum of 100,000 British Pounds,
Herbert Samuel established a comitee to determine how to use the money. Only after time when the testament itself was read it became clear that not the Israeli government would be the heiress of the money but the government of Britain, and that Kadoorie ordered in his testament to invest the money either in
Israel or in
Iraq.
Haim Weizman contacted the brother of the deceased,
Elly Kadoorie and succeeded to obtain a decision that the money will be invested in the
Israel. For the Israeli-Jews there was going to be established a speculative
gymnasium, and for the Israeli-Arabs there was going to be open an agriculture school. Eventually two agricultural schools named after Kadoorie were built, one in the Arab town of
Tulkarm, and the second next to the village
Kfar Tavor.
See more at Wikipedia.org...
בית הספר החקלאי כדורי הוא
בית ספר חקלאי הממוקם לרגלי
הר תבור בגליל התחתון, כשני קילומטר צפונית ל
כפר תבור, כ-150 מטר מעל פני הים נוסד בשנת
1933 . "כדורי" הינו אחד משני בתי ספר
חקלאיים בתנאי פנימייה שהוקמו על ידי
המנדט הבריטי מכספי עזבונו של איש העסקים ה
יהודי יליד
עיראק סֵיר
אליס (אליהו) כדורי (Ellis Kadoorie) שמת במושבה הבריטית ב
הונג קונג בשנת 1922. הסכום היה 100 אלף
ליש"ט (לפי האנציקלופדיה העברית 140 אלף),
הנציב העליון הרברט סמואל הקים ועדה כדי לתכנן את הוצאת הכסף. רק כעבור זמן כאשר קראו את הצוואה עצמה התברר שלא הממשלה ב
ארץ ישראל היא היורשת כי אם ממשלת בריטניה, וכי כדורי איפשר בצוואתו להשקיע את הכסף בארץ ישראל או בעיראק.
חיים ויצמן,
נשיא ההסתדרות הציונית העולמית הפעיל את אחיו של אליעזר כדורי ובסופו של דבר הצליח להשיג החלטה שהכסף יושקע בארץ ישראל. ליהודים עמדו להקים
גימנסיה עיונית, ולערבים בית ספר לחקלאות. בסופו של דבר הוקמו שני בתי ספר חקלאיים על שם כדורי האחד ב
טול כרם שהוקם בשנת 1930 (כיום מכללה חקלאית) והשני ליד כפר תבור.גרסה אחרת: בצוואתו הקדיש 140.000 ליש"ט להקמת בית ספר חקלאי בארץ ישראל. הוא הניח סכום זה ל"ממשלת א"י" בהאמינו - על סמך
הצהרת בלפור והחלטות
ועידת סן רמו - שא"י מוכרת כשייכת כולה ליהודים. הממונים שקבלו את העזבון בממשל
המנדט הבריטי לא הכירו בכך ש
היישוב היהודי בארץ ישראל זכאי להקים בכסף זה בית ספר חקלאי. לאח דיון משפטי ממושך קבע
הנציב העליון כי מכספי עזבונו יוקמו שני בתי ספר
חקלאיים על שם כדורי שהוקמו על ידי ממשלת
המנדט הבריטי .
זאב וילנאי מגדיר את השאלה כך: "הואיל והנדיב לא ציין בצוואתו שהכסף נועד ליהודים אלא לארץ-ישראל בלועזית "פלסטיין", תבעה הממשלה הבריטית את כספה לעצמה. אחרי דין ודברים עבר הכסף לרשות ממשלת הארץ והיא חילקה אותו לשני קרנות: באחת הוקם בית ספר כדורי ליד
הר תבור ובאחת - בית ספר לערבים ב
טול כרם
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...