Balkan Entente

For the 1953 Balkan Pact, see Balkan Pact (1953). The Balkan Pact was a treaty signed by Greece, Turkey, Romania, and Yugoslavia in 1934. The signatories agreed to suspend all disputed territorial claims against each other and their immediate neighbors following the aftermath of the First World War and a rise in various regional ethnic minority tensions. Other nations in the region that had been involved in related diplomacy refused to sign the document, including Italy, Albania, Bulgaria, Hungary, and the Soviet Union. Nonsignatories were mostly those governments with territorial expansion in mind. The Balkan Pact helped to ensure peace between Turkey and the independent countries in southeastern Europe that had been part of the Ottoman Empire, most importantly Greece, but failed to stem regional intrigue that encouraged military intervention by Germany, Britain, and the Soviet Union during the Second World War.
See more at Wikipedia.org...

Die Balkanentente (gelegentlich auch als Balkanpakt oder Erster Balkanpakt bezeichnet) war ein am 9. Februar 1934 geschlossenes militärisches Bündnis zwischen mehreren Balkanländern.Vertragsstaaten waren die Türkei, Griechenland, Rumänien und Jugoslawien. Die Balkanentente war hauptsächlich gegen bulgarischen Revisionismus gerichtet und tagte zum letzten Mal von 2. bis 4. Februar 1940 in Belgrad.
Mehr unter Wikipedia.org...

ההסכמה הבלקנית או האנטנטה הבלקנית (על משקלה ההסכמה הלבבית), או ברית הבלקן הינה ברית שנחתמה ב-9 בפברואר 1934 בין יוון, טורקיה, רומניה וממלכת יוגוסלביה, בו ויתרו החותמות על כל הטענות הטריטוריאליות שיש להן זו כלפי זו לאחר מלחמת העולם הראשונה ולאור בעיות המיעוטים. מדינות אחרות באזור שהיו מעורבות במהלכים הדיפלומטיים שהובילו לחתימת הברית, איטליה הפאשיסטית, אלבניה, בולגריה, הונגריה וברית המועצות, לא חתמו בעיקר בשל שאיפתן להתפשטות טריטוריאלית. בסיסה של הברית בהתקרבות בין מדינות הבלקן ובמיוחד בין האויבות המסורתיות טורקיה ויוון, החל מחתימת הסכם בשנת 1924 שכונה "הבלוק הבלקני" שהביא להתקרבות הדרגתית במהלך שנות ה-30. ועידה באתונה ב-1930 הביאה לחתימת הסכם שיתוף פעולה היסטורי בין טורקיה ויוון. ועידות נוספות שבאו לאחר מכן באיסטנבול ובבוקרשט העלו את הרעיון של ברית בלקנית אזורית. בתיאום ובמקביל לברית נוספת שכונתה ההסכמה הקטנה. במהלך שנות השלושים סייעה הברית בהשכנת שלום ויציבות באזור הבלקנים, במיוחד בין טורקיה והמדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית, ובמיוחד יוון. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הצהירו המדינות החברות בברית על אחדות וניסו לפעול כגורם מפייס. המדינות החברות בברית היו נתונות בין שתי המעצמות ברית המועצות וגרמניה הנאצית, כמו גם איטליה הפאשיסטית שראתה ביוון "מרחב השפעה" שיש לכבוש אותו. שדות הנפט בפלוישטי הרומנית היו משאב אסטרטגי מהמעלה הראשונה, כמו גם הגישה לאזור הים התיכון, נמלי הים האדריאטי והקירבה לברית המועצות שהציעו רומניה ויוגוסלביה לצבא הגרמני. לחצים אלו היו מעבר ליכולתן של המדינות הקטנות החברות בברית לשאת. באוקטובר 1940 פלשה איטליה ליוון. המדינות החברות בברית לא התערבו לטובתה, וממשלת יוגוסלביה אף הסכימה למעבר צבאות גרמנים דרכה, בדרכם ליוון, בטרם הופלה בהפיכה. עם כיבוש יוון ויוגוסלביה, באפריל 1941, לא היה עוד טעם בקיום הברית. רומניה הפכה לגרורה גרמנית, והעניקה את משאבי הטבע וכוח האדם שלה לטובת המאמץ המלחמתי הגרמני. טורקיה שמרה על נייטרליות עד לסוף המלחמה.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

Балканският пакт или Балканското съглашение, наричано още и Балканска Антанта е военно-политически съюз, целящ да запази статуквото на Балканите след Първата световна война.
 Вижте повече на Wikipedia.οrg…