סורת אל-פַאתִחַה (ב
ערבית: سورة الفاتحة), סורת הפתיחה או הסורה הפותחת, היא ה
סורה הראשונה ב
קוראן. סורה קצרה זו מונה שבעה פסוקים (
אַיאַת), ולפי האמונה ה
אסלאמית היא הורדה ל
מוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) ב
מכה אחרי סורת אל-מֻדַת'רֻ. לפי ספרו של אבּן אלצֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מ
המאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אלחֻ'ראסאני (בן
המאה ה-8), קיימות 113 סורות בלבד, שכן סורת הפתיחה איננה נכללת במנין הסורות.
אורי רובין משער כי עובדה זו יש בה כדי עדות לכך שסורה זו לא נחשבה, תחילה, חלק מהקוראן.סורה זו פותחת את הקוראן. היא נאמרת חמש פעמים ביום על ידי כל מוסלמי בכל אחת מה
תפילות כחלק ממצוות ה
צלאה, ובכל הטקסים החשובים. על אף שיש בה שבעה פסוקים והיא מתאימה מבחינת אורכה להימצא בסוף הקוראן, בו מסודרות הסורות לפי אורכן בסדר יורד, היא ממוקמת כסורה הראשונה בקוראן. לסורה זו חשיבות רבה כי היא מכילה את הרעיונות המרכזיים של האמונה ה
מונותאיסטית ב
אסלאם.הפסוק הראשון בסורה: "בשם אלוהים הרחמן והרחום" (בסמאללה אל-רחמאן אל-רחים), מופיע בראש כל הסורות בקוראן, להוציא את סורת א-תַוּבַה (סורה מספר 9), אולם רק בסורת אל-פאתחה מהווה המשפט פסוק אינטגרלי מהסורה עצמה.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...
Free Download Now!
