פצצת ביקוע גרעיני (הידועה בשם "פצצת אטום", על-אף שזהו שם מטעה מבחינה מדעית) היא סוג של
נשק גרעיני. היסטורית, היה זה הסוג הראשון של נשק כזה שפותח ויוצר, ופיתוחו היווה נקודת מפנה בהיסטוריה של המלחמות ושל היחסים הבינלאומיים בכלל. במתקנים מסוג זה מופקת האנרגיה הגרעינית בתהליך של
ביקוע גרעיני (Fission). אנרגיה רבה יותר מופקת בתהליך
היתוך גרעיני (Fusion) שהוא הבסיס ל
פצצת מימן.במהלך
מלחמת העולם השנייה עסקו
ארצות הברית,
גרמניה הנאצית ואף
האימפריה היפנית בפיתוח נשק גרעיני. משלוש אלה, רק מאמץ הפיתוח של ארצות הברית - "
פרויקט מנהטן" - נחל הצלחה. ראש הפרויקט האמריקני, הפיזיקאי היהודי
רוברט אופנהיימר זכה לפרסום רב וכונה "אבי פצצת האטום". צוות בראשות
אנריקו פרמי השיג את
תגובת השרשרת הגרעינית מעשי ידי אדם הראשונה מעולם בשנת 1942 וב־
1945 נוסה הנשק הגרעיני לראשונה באתר
טריניטי, סמוך לאלאמוגורדו,
ניו מקסיקו. בעקבות הצלחת הניסוי יוצרו שתי פצצות ביקוע גרעיני, שהוטלו על הערים היפאניות
הירושימה ("
ילד קטן") ו
נגסאקי ("
איש שמן"). מספר ימים לאחר הטלת פצצת האטום על נגסאקי, נכנעה יפן ללא תנאים, ובכך למעשה באה לסיומה מלחמת העולם השנייה. מאז לא הופעל יותר נשק גרעיני במלחמה.80,000 איש נהרגו כתוצאה מיידית מהתפוצצות הפצצה בהירושימה. 60,000 איש נוספים מתו עד סוף 1945 כתוצאה מפגיעות שגרמה להם הפצצה, ורבבות אנשים נוספים סבלו מנזקי הקרינה במשך שנים רבות.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...