תוספתן

(נ') מוסף, ספיח, הוספה, חיבור, השלמה, התרבות, גידול

(ז') תוספת בצורת תולעת במעי האטום בגוף האדם

התוספתן (בלטינית: Vermiform Appendix או Vermix, "תוספת דמוית תולעת", Cecal Appendage, או בסתמי Appendix) הוא שלוחה צינורית חסומה בקצֶהָּ, היוצאת מתחילת המעי הגס, שאורכה כ-10-8 ס"מ, ורוחבה כ-8 מילימטרים. הרירית שלו מכילה תאים רבים הקשורים למערכת החיסון, אשר גדלים ומתנפחים בתגובה לזיהום ויראלי או חיידקי, בדומה לשקדים. התוספתן גדול במידה ניכרת אצל בעלי חיים שתזונתם עשירה בתאית (לדוגמה: אוכלי עשב), בהם הוא משמש לעיכול התאית באמצעות חיידקים המפרישים אנזימים לפירוקהּ‏. עובדה זו הביאה לביסוסה של סברה, שלפיה אצל יונקים קדמוניים שמהם התפתח המין האנושי, שימש התוספתן לפירוק רב סוכרים (כמו התאית), אך הוא איבד את ערכו כיוון שתהליך העיכול עבר לקיבה. על פי סברה זו התוספתן של האדם הוא שריד למעי עיוור מפותח שהיה לאותו יונק קדמון.התוספתן עשיר בבלוטות המייצרות תאי דם לבנים מסוג "לימפוציטים", אך יחד עם זאת, הסרתו אינה פוגמת כלל בבריאות. יתרה מכך, גם בקרב אלו שנולדו ללא תוספתן לא נמצאה כל תחלואה הקשורה להיעדרו. בשל כל אלו, עד אמצע שנות ה-2000 הסברה הרווחת הייתה כי לתוספתן אין שום תפקיד חשוב בגוף האדם. עם זאת, תאוריות ומחקרים עדכניים סוברים כי התוספתן משמש כמאגר של חיידקים "טובים" שחיים במעי האנושי, ויכולים להגן על המעי לאחר מחלות מעיים קשות. ‏‏
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 תוספתן (מעי עיוור, אפנדיקס), בליטה קטנה דמוית צינורית מפותלת בגוף האדם, הסגורה בקצה ומחוברת למעי הגס סמוך להתחלתו (בבטן הימנית התחתונה). אורכו מספר ס"מ, ובשל צורתו הוא נקרא מעי עיוור.
התוספתן אינו משתתף בתהליך העיכול ונחשב שריד של איבר...


   רוצים לדעת עוד?

 אבר קטן שתפקידו אינו ידוע הנמצא בקצה התחתון של המעי העיוור. לעיתים קרובות נגרם תהליך דלקתי באיבר זה המורחק ע"י ניתוח.