השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות"). הכינוי "שפות שמיות" נטבע לראשונה בידי ההיסטוריון הגרמני אוגוסט לודוויג פון שלצר בשנת 1781. הכינוי מתבסס על התיאור בתנ"ך של התפצלות עמי העולם מבני נח לאחר המבול. שם בן נח נחשב לאבי אשור, עילם וארם, ולאבי סבו של עֵבֶר - כל אלה מוכרים כשמות של ממלכות או עמים דוברי שפות שמיות.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...