רומנטיקה

(נ') זרם אמנותי עממי, השקפת עולם המבוססת על רגש ודמיון, אווירת אהבה, יסוד הרגש

הרומנטיקה הייתה תנועה אינטלקטואלית ואמנותית שהתפתחה במערב אירופה בשלהי המאה ה-18. ככלל, הרומנטיקנים יצאו כנגד רוחה של תנועת ההארה, שמשלה בחיים האינטלקטואליים במערב אירופה ובמרכזה, לאורך רוב המאה השמונה עשרה. תחת האוניברסליזם של אדם באשר הוא אדם (או, בנוסח של עמנואל קאנט וז'אן ז'אק רוסו, באשר הוא יצור תבוני, שתבונתו מכתיבה לו מתוכו ציוויים שהוא אנוס למלאם), העלתה הרומנטיקה על נס את האינדיבידואליזם הפרטיקולרי, כלומר, את החד-פעמי שבאדם מסוים, המכונן לעצמו, מתוך עצמו, את האמת האישית שלו, שאינה בהכרח משותפת לאחרים. כאשר מוחל הרעיון הרומנטי על אומה שלמה, הוא מתבטא ברצון לתת ביטוי לייחודי ולאותנטי כביכול שברוח העם. זאת, מבלי מחויבות לערכים שנתקבעו במסורת, עתיקה ככל שתהיה, כגון עקרון הלגיטימיזם השושלתי, שטען כי זכותם של המלכים ויורשיהם אחריהם למשול אינה ניתנת להפקעה. מבחינה זו, הרומנטיקה היא מולידתה הרוחנית של הלאומיות.רומנטיקה, ליברליזם ולאומיות מזינים אחד את השני.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 רומנטיציזם, תנועה במוסיקה. הסופר, האסתטיקן, המלחין והמבקר א' ת' א' הופמן הגדיר את התנועה הרומנטית במאמר רעיוני. הוא תיאר את המוסיקה הכלית, ובעיקר את זו של היידן, של מוצרט ושל בטהובן, כהתגשמותה של הרוח הרומנטית במוסיקה וכהבעה של המסתורי (שאינו...


   רוצים לדעת עוד?