רוחניות

(ת') שמקורו ברוח, נפשי, נשמתי, מופשט, שכלי, מנטלי, ספיריטואלי, אינו גשמי, אינו פיזי

(נ') עיסוק בענייני רוח, נפשיות, עיוניות, ספיריטואליות, ההיפך מגשמיות, ההפך מפיזיות

רוחניות היא השקפה המטעימה את החלק הנפשי, הפנימי והסובייקטיבי של הקיום האנושי. מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים החומריים (הפיזיים, החיצוניים, האובייקטיביים) כמשניים בחשיבותם היחסית. השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית (טרנסצנדנטלית) כמו אלוהים, חיים שלאחר המוות וכדומה. מטבע הדברים, הדתות הן מבשרותיה הבולטות ביותר של הגישה הרוחנית, אך בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות הפוסט מודרניזם, התרחבה הגדרת הרוחניות לתיאור מכלול ההשקפות והזרמים המשתמשים בהגדרות רוחניות וטרנסצנדנטליות, לרבות אלו שאינן קשורים לדת. הרוחניות, במובן זה, מתארת תהליך או מצב אינדיבידואלי, שמרכזו הוא חיפוש אישי אחר 'הנתיב הרוחני' והסתמכות על ניסיון אישי בחיפוש זה. הרוחניות על פי הגדרה זו כוללת אינספור זרמים ואמונות, כגון: העידן החדש, מסורות מיסטיות שונות כמו קבלה, סופיזם, השקפות מיסטיות מודרניות כמו ספיריטואליזם, נאופאגאניזם ועוד. כמו כן שיטות רבות של רפואה אלטרנטיבית מקורן בגישות רוחניות שונות.בהגדרתה הרחבה עוד יותר, עשויה הרוחניות לכלול גם פרטים תרבותיים, ובעיקר אמנותיים, בעלי מרכיב נפשי-סובייקטיבי, על אף שהם מיועדים מטבעם להנאה חומרית.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

המלה רוחניות המובאת בספרי הקבלה, משמעותה שהיא מופשטת מכל המקרים הגשמיים, דהיינו מקום וזמן ודמיון וכו'. ולפעמים מורה רק על בחינת האור העליון שבכלי, אע''פ שגם כלי הוא רוחני מכל התנאים. (תע''ס חלק ב').