טריגונומטריה (מיוונית trigōnon "משולש" + metron "מדידה") היא ענף במתמטיקה העוסק בקשר שבין זוויות וצלעות. מקורו ההיסטורי של הענף במדידות כוכבים שבוצעו על ידי ספנים על מנת לקבוע מסלולי שיט. את הקשרים האלו מאפיינים על ידי הפונקציות הטריגונומטריות, כאשר רוב העיסוק בתחום מתמקד באפיון תכונותיהן. הפונקציות הטריגונומטריות הבסיסיות הן הסינוס והקוסינוס. בספרות הרבנית, החל מהמאה ה-14 וכמעט עד לימינו, כונה הסינוס - "בקע", והקוסינוס - "תשלום הבקע". את המונח "בקע" טבע רבי יצחק הישראלי, בעל הספר "יסוד עולם".
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...