צ'יאנג קאי-שק

(1887-1975) מנהיג פוליטי וצבאי סיני, נשיא סין בין השנים 1950-1975 

צ'יאנג קאי שק (סינית: 蔣介石, , 31 באוקטובר 1887 - 5 באפריל 1975) היה מנהיג צבאי ופוליטי סיני אשר קיבל את מנהיגות הקואומינטנג לאחר מות סון יאט-סן בשנת 1925. הוא קיבל על עצמו מסע צבאי לצפון המדינה לאיחודה של סין ולהכנעת אילי המלחמה וממנו עלה כמנצח בשנת 1928 כמנהיגה של הרפובליקה של סין. צ'יאנג הנהיג את סין במהלך מלחמת סין-יפן השנייה משנת 1937 עד שנת 1945. במהלכה הוחלשה השפעתו בסין גופא, בעוד שהשפעתו הבינלאומית גדלה, והוא נחשב לאחד מ"ארבעת הגדולים" עליהם נימנו גם וינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין דלאנו רוזוולט ויוסיף ויסריונוביץ' סטלין. במהלך מלחמת האזרחים הסינית בין השנים 1945 - 1949, ניסה צ'יאנג להדביר את המפלגה הקומוניסטית של סין אך נכשל, ונאלץ לסגת לאי טיוואן ביחד עם ממשלתו וצבאו, ולשמש שם כנשיא הרפובליקה הסינית עד ליום מותו.נבחר לאיש השנה של המגזין טיים לשנת 1937.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

הפניה צ'יאנג קאי שק
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 צ'יאנג קאי-שק (1887-1975), בשמו המקורי צ'יאנג צ'ונג-צ'נג (Chiang Chung-cheng); שמו בסינית מנדרינית ג'יאנג ג'ייה-שי (תעתיק וייד-ג'יילס Chiang Chieh-shih, תעתיק פין-יין Jiang Jieshi); מצביא ומדינאי סיני. היה בן למשפחה אמידה שעסקה במסחר וחקלאות...


   רוצים לדעת עוד?