סחוס

(ז') חסחוס, רקמה רכה בגוף החי, הרקמה המחברת בין העצמות

סחוס (לועזית: cartilage, gristle) הוא רקמת חיבור סיבית וצפופה המשמש מרכיב מבני חשוב במקומות רבים בגוף: מפרקים, כלוב הצלעות, גידים, אוזן, אף, דיסקים בין חולייתיים וצינורות ברונכיאלים - דרכי הנשימה. רקמת הסחוס מורכבת מתאי סחוס (כונדרוציטים), מחומר יסוד (המשתית) ומסיבי קולגן ואלסטין. הסיבים מונחים בין תאי הסחוס, כשחומר היסוד השקוף ממלא את כל המרווחים שבין התאים לבין הסיבים.הסחוס משמש כתשתית לבניית עצם (תהליך המכונה התגרמות אנדוכונדרלית), מספק משטחים חלקים לתנועת העצם שכן לסחוס מקדם חיכוך קטן ומשמש כבולם זעזועים, ראו לדוגמה המניסקוסים. לסחוס אין אספקת דם, ולכן חומרי המזון מגיעים אליו בדיפוזיה דרך המשתית.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 סחוס, רקמת שלד אופיינית לחולייתנים. מקורו ברקמת חיבור שעברה התמחות. הסחוס הוא רקמה שקופה למחצה, קשוחה אך גמישה וסיבית, המצויה בשלד הפנימי. למעט מקרים אחדים (כמו אפרכסת האוזן אצל היונקים), אין מוצאים אותו בעור או סמוך לפני הגוף.
תשתית הסחוס...


   רוצים לדעת עוד?