נושא

(ז') עניין, רעיון מרכזי, עניין נדון, דבר שעל הפרק; דמות ראשית, עושה הפעולה; מוטיב, תימה

(ת') סוחב, מרים, מניף; מחזיק, אוחז, תופס; מעביר, מוביל, מוליך; מגלם בתוכו, בעל, מכיל; מביא, מניב

(פ') לסחוב, להחזיק על הידיים, להוביל, להעביר, להסיע, לטלטל, למשוך, לגרור; להרים, להניף, להגביה, להעלות; לסבול, לעמוד ב-, להחזיק מעמד, למשוך בעול; לקחת בן-זוג, להתחתן, להינשא

נושא (בלעז סובייקט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט שאותו מתאר או מאפיין נשוא המשפט (בלעז פרדיקט). יש להבחין בין השימוש במונח נושא כמתאר מעמד תחבירי מוגדר בשפה נתונה, לבין השימוש במונח זה כמתאר מעמד תחבירי התקף בכל השפות (הגם שהדוגלים בדקדוק אוניברסלי אינם מקבלים הבחנה זו). בעוד עבור שפה נתונה ניתן להציע איפיוניים פנים-לשונים למעמד הנושא (ראו דיון בנושא העברי בהמשך), קשה להציע איפיונים התקפים לכלל הלשונות. עיקר הקושי נובע מכך שמושג הנושא משלב בתוכו במסורת הבלשנית שלושה איפיונים שונים: איפיון לפי מבנה המסר: הנושא הינו התמה של המשפט. כלומר, הנושא הוא הרכיב הידוע, ש"עליו מדבר המשפט". יספרסן השתמש במונח נושא פסיכלוגי לתיאור איפיון זה.איפיון לפי תפקיד סמנטי: במשפט פעלי ניתן לאפיין את הנושא כמבצע הפעולה (בלעז אגנס או agent), אך איפיון זה בעייתי עבור משפט סביל. יספרסן השתמש במושג נושא לוגי לתיאור איפיון זה.איפיון תחבירי: פעמים רבות ניתן לאפיין את הנושא לפי אמות מידה צורניות-תחביריות, כדוגמת הרכיב במשפט אשר גורר התאם עם הפועל, הרכיב אשר מסומן ביחסת נומינטיב וכדומה.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...