מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות היא המלחמה על עצמאותה של ישראל. המלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, והסתיימה רשמית ב-20 ביולי 1949 אף כי הקרבות הסתיימו בינואר 1949, כשמונה חודשים לאחר הכרזת העצמאות. בישראל קרויה המלחמה גם מלחמת השחרור ומלחמת הקוממיות. יש המכנים אותה מלחמת 1948 - מונח שאינו משקף את נקודת המבט הישראלית.המלחמה פרצה עקב התנגדותם של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב להמלצת עצרת האומות המאוחדות להקמה של שתי מדינות, האחת יהודית והשנייה ערבית, בשטחי ארץ ישראל המנדטורית. הערבים פעלו למנוע את הגשמת ההחלטה ולהגיע לשליטה ערבית על הארץ בכוח הזרוע. ערביי ארץ ישראל החלו בלחימה מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם, כשהם נעזרים בכוחות בלתי סדירים שבאו מבחוץ. מדינות ערב הצטרפו למלחמה, עם צבאותיהן הסדירים, בפלישה למדינה שזה עתה הוקמה, מיד עם הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948. המדינה שהוקמה במהלך המלחמה כוננה ממשלה זמנית, נקבעו סדרי שלטון ומשפט והכוחות הלוחמים שנקראו מיום הכרזת המדינה בשם "כוחות המגן" הוכרזו ב-26 במאי 1948 כצבא הגנה לישראל. המלחמה הסתיימה בניצחונו של צה"ל, שהדף את צבאות ערב והרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטת עצרת האו"ם.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

המלחמה שפרצה בארץ לאחר ההכרזה על קום המדינה, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח (1948)

the War of Independence

 מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות), המלחמה שניהל היישוב היהודי בארץ על המשך קיומו ועל עצמאותו המדינית בעקבות החלטת האו"ם 181 על חלוקת א"י, ב-29 בנובמבר 1947. המלחמה פרצה למחרת קבלת ההחלטה, בתקיפת תחבורה יהודית ליד פתח...


   רוצים לדעת עוד?