כפר

(ז') מושב, יישוב, עיירה, מושבה, קיבוץ, פרוור, פרבר; מחוץ לעיר, חוץ, טבע, דשא, שדה, ניר, אחו

(ז') שור, זכר הפרה, בן בקר, עגל בוגר

(פ') להכחיש, לא להודות, לשלול תוקף, להתכחש, לסרב להכיר ב-, להתנכר; לא להאמין, להיות כופר

(פ') לפצות, לשמש ככפרה, לשמש תחליף; לנקות מחטא, לבטל עוון; להסיר, למחות, להפר; לסלוח, למחול

(פ') ניתנה עליו כפרה, ניתן עליו פיצוי, ניתנה עליו תמורה; בוטל, נמחה, הוסר, הופר; נסלח, נמחל

(פ') לפצות, לשמש ככפרה, לשמש תחליף; לנקות מחטא, לבטל עוון; להסיר, למחות, להפר; לסלוח, למחול

כפר הנו דפוס התיישבות אנושי המאופיין בהיותו באזור חקלאי או באזור ספר. בדרך כלל, אך לא תמיד, הוא קטן מעיירה. עד המהפכה התעשייתית ועידן העיור שהיה בעקבותיה היה הכפר צורת ההתיישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...