כלי שיט

שם כולל למכשירי תעבורה ימיים

כלי שיט הוא כלי תחבורה, המסוגל להלך בים הפתוח, בנהרות ובאגמים, בנמלים ובמעגנים או בנתיבי מים פנים-יבשתיים. תקנות משרד התחבורה בישראל (רשות הספנות והנמלים) מבחינות בארבעה סוגים עיקריים של כלי שיט, על פי ממדיהם:אונייה: כלי שיט המונע בכוח מנוע או מפרשים, שאורכו עולה על 24 מטרים או שהתפוסה ברוטו שלו עולה על 100 טון.ספינה: כלי שיט המונע בכוח מנוע או מפרשים, שאורכו אינו עולה על 24 מטרים ותפוסתו אינה עולה על 100 טון.סירה: כלי שיט שאורכו אינו עולה על 7 מטרים, והוא מונע במשוטים, במפרשים או על ידי מנוע.ארבה: כלי שיט המסוגל לשוט אך אין לו אמצעי הנעה (כגון דוברה).התקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים (International Regulations for Preventing Collisions at Sea) כוללות בהגדרת כלי-שיט: "כלי-שיט מכל סוג שהוא, לרבות כלי-שיט חסרי-הדחק (רחפות וסנפיריות) ומטוסי ים, המשמשים או מסוגלים לשמש כאמצעי תובלה על פני המים". על כלי השיט הקטנים נמנים, מלבד סירות המנוע, המפרש והמשוט המוכרות, גם אופנועי ים.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...