ישר

(ת') לא עקום, לא סוטה, לא כפוף, לא מעוקם; הגון, הוגן, תמים, טהור, צדיק, נאמן, כן, הולך בתלם

(תה"פ) ישירות, בלי לסטות, בלי סטיות, היישר, באופן ישיר, בקו ישר, בלי לעצור בדרך

(פ') אוזן, נעשה שווה, נעשה ישר, עבר יישור; נסלל (דרך) ; הוחלק, הוקצע, נעשה חלק; נזקף (גו)

(פ') להביט ישר קדימה, להביט נכחו; ללכת ישר קדימה; ליישר, לאזן, לעשות לשווה, לעשות לישר

(פ') להיעשות חלק, להיעשות מהוקצע; להזדקף; להתאזן, להיעשות שווה, להיעשות ישר, לעבור יישור

(פ') לגרום יישור, לאזן, לעשות לשווה, לעשות לישר; לסלול (דרך) ; לזקוף (גו) ; להחליק, להקציע

בגאומטריה, ישר היא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר. הישר מאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו. בצורה פחות פורמלית, ישר מציין קו המתוח במרחב. לישר יש ממד אחד ויחיד - אורך.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

כשאור עליון, יורד לכלים שיש בהם מעביות דבחי''ד, שפירושו השתוקקות, שהרי ממשיכה אותו בהשתוקקותה, נבחן, שהאור יורד ''ביושר'', כלומר, בהתאם גמור למדת העביות והשתוקקות שבה. בדומה לדבר כבד, הנופל לארץ מלמעלה, הריהו נופל בקו ישר גמור מלמעלה למטה, ובמרוצה גדולה, מחמת כח המושך שיש בארץ אליו, משא''כ אם דבר קל נופל לארץ, שאין שם מקום לפעולת כח המושך עליו, אז הוא מתעגל באויר, באטיות, עד שנח עליה. כן הדבר כאן, כי בכלים שאין בהם עביות, כמו כלים דעגולים, נבחן, שהאור הבא לשם בכח הספירות דיושר, הוא מתעגל, כי אין שם עביות, שפירושו השתוקקות, אשר ימשיכו אליהם בכח המשכה. משא''כ בכלים דיושר, שיש שם עביות, הממשיך את האור בכח גדול, נמצא האור יורד במרוצה ביושר מדויק, בדומה לקו ''ישר''. (תע''ס חלק ב').