טומא
(פ')
חולל, גואל, נעשה לא טהור, נעשה טמא, דבקה בו טומאה; זוהם, טונף, לוכלך
טומאה
(נ')
זוהמה, זיהום, לכלוך, טינוף, טינופת, חילול, חוסר טוהרה, שיקוץ
טומאה
ב
הלכה, טומאה היא היותו של חפץ או אדם מסוים במצב של ריחוק מקודש. טומאה נוצרת רק על ידי בני אדם, או בעלי-חיים מתים. בעלי-חיים בחייהם, לא רק שאינם יכולים ליצור טומאה, אלא אינם יכולים אף להיטַמא.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...