התקופה הוויקטוריאנית

התקופה הוויקטוריאנית בבריטניה היא תקופת השיא במהפכה התעשייתית הבריטית ואף שיאה של האימפריה הבריטית. אף על פי שבדרך כלל המושג מתייחס לתקופת מלכותה של המלכה ויקטוריה, בין השנים 1837 ועד 1901, קיימים היסטוריונים הטוענים כי התקופה הוויקטוריאנית – על פי מאפייניה הייחודיים מבחינה חברתית – למעשה מתחילה עם קבלת חוק הרפורמה משנת 1832. קדמה לה התקופה הג'ורג'יאנית ולאחריה באה התקופה האדוארדית.המלכה ויקטוריה ישבה על כס המלכות יותר מכל ריבון בריטי אחר ובתקופתה עברה בריטניה שינויים משמעותיים בשטחי התרבות, הפוליטיקה, הכלכלה, התעשייה והמדע. כאשר עלתה ויקטוריה לכס המלכות, אנגליה הייתה ביסודה ממלכה אגררית ומבוזרת. בעת מותה של ויקטוריה, היא הותירה אחריה ממלכה תעשייתית ובה רשת מפותחת של מסילות ברזל. העשור הראשון למלכותה של ויקטוריה ידע סדרת מגפות (טיפוס וכולרה היו הבולטות בהן), ירידה ביבולים החקלאיים וכישלונות כלכליים. המדינה ידעה אף מהומות אזרחיות על רקע זכויות בחירה לנשים והטלת מסי יבוא (אשר נודעו כ"חוקי הדגן"), אשר נועדו להגן על החקלאות האנגלית בתקופות מלחמות נפוליאון בתחילת המאה ה-19.תגליותיהם של הגאולוג צ'ארלס לייל וחוקר הטבע צ'ארלס דרווין הטילו ספק באמונות בנות-שנים על טבע האדם ועל טבע הבריאה, על המדע וההיסטוריה ולבסוף אף על אמונות דתיות ותורות פילוסופיות. ככל שהשתרעה רשת מסילות הברזל על פני המדינה, נחשפו קהילות קטנות ומבודדות להשפעות הכלכליות והחברתיות של הערים הגדולות ומבנה הכלכלה במדינה השתנה בהתאם.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...