השילוש הקדוש, על פי מרבית הדוקטרינות ה
נוצריות, הוא מושג המתייחס למהותו של ה
אלוהים. ה
אמונה באלוהים כשילוש היא עקרון בסיסי ב
כנסיות האורתודוקסיות האוריינטליות, ב
כנסייה האורתודוקסית, ב
כנסייה הקתולית וב
כנסיות הפרוטסטנטיות. על פי דוקטרינה זו, אף שקיים רק אלוהים אחד, הוא מופיע כשלוש ישויות שונות, לרוב -
האב,
הבן (או בן האלוהים) ו
רוח הקודש, על-פי הכתוב ב
ברית החדשה בספר
מתי (פרק 28 פס' 19): "ואתם לכו אל כל הגויים ועשו תלמידים וטבלתם אותם לשם האב והבן ורוח הקודש" (תרגום
דליטש). המאמינים בדוקטרינה זו טוענים כי רעיון זה מופיע בבירור במספר מקומות בברית החדשה, בייחוד ברישומי ההטבלה של
ישו (לוקאס 3:21-22, ראו להלן). עקרונות אלה אושררו ונוסחו על ידי הכנסייה ב
מאה ה-3 ו
המאה ה-4 בתגובה לרעיונות
כפירה.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...
שילוש, עיקר אמונה מרכזי בתיאולוגיה הנוצרית: קיומו של אל אחד בשלוש התגלויות שונות - האב, הבן ורוח הקודש. אע"פ שרעיון השילוש אינו מופיע במפורש בברית החדשה, הוא נרמז במתי כח, יט. האלהת ישוע חייבה את קבלת הדוֹגמה הזאת, מאחר שהמונותאיזם הוא אבן...
רוצים לדעת עוד?