הורמון

(ז') חומר כימי המיוצר בבלוטות, חומר המופרש לזרם הדם, חומר מווסת תהליכי צמיחה

הורמון (מיוונית όρμή "להפעיל"; מונח שנטבע ב-1905 על ידי הפיזיולוג האנגלי ויליאם בייליס), תרכובת כימית המשמשת לתקשורת בין תא אחד (או קבוצת תאים) לתאים אחרים. כל היצורים הרב-תאיים מפרישים הורמונים. הורמונים אנדוקריניים מופרשים ישירות לזרם הדם הנושא אותם למטרתם, בעוד הורמונים אקסוקריניים מופרשים דרך תעלה משם הם ממשיכים דרך זרם הדם או משפיעים על תאים סמוכים (איתות פאראקריני). בהגיע הורמון לאזור המטרה, מתחוללת תגובה המתאימה לתאי המטרה. השפעת ההורמונים עשויה לעורר או לעכב תהליכים שונים.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 הורמונים, שם כללי לתרכובות האורגניות המופרשות לתוך הדם על ידי בלוטותיה של מערכת ההפרשה הפנימית. ההורמונים מיוצרים בבלוטות הגוף השונות, בפיקוחה הכללי של בלוטת יתרת המוח, ובהגיעם לאיברי הגוף השונים, הם מווסתים את פעילותם של איברים אלה...


   רוצים לדעת עוד?

 חומר המיוצר ומופרש בגוף על ידי בלוטה או ריקמה מיוחדת האחראית לכך (בלוטות ההפרשה הפנימית), ישירות אל תוך זרם הדם דרך מערכת הדם הוא מועבר לאתר פעילותו במקום אחר בגוף. הגוף מייצר הורמונים רבים, אשר לכל אחד מהם טווח ספציפי של תיפקודים, כגון ויסות חילוף החומרים בתאים, צמיחה, התפתחות מינית, ותגובת הגוף למצבי לחץ או מחלה.