הקיסרות הרומית (ב
לטינית: Imperium Romanum) הייתה מערכת פוליטית אשר הוקמה בעיר
רומא ושרדה כחמש מאות שנה. רוב ההיסטוריונים רואים את תחילתה בשנת
27 לפנה"ס, כאשר
אוגוסטוס הודיע על התפטרותו מכהונתו כ
טריאומווירי ועל חזרתם של המוסדות הרומאיים הרפובליקאים, אולם דבר זה היה למעשה כסות לשלטון היחיד שלו. בתקופת השיא של הקיסרות היא כללה אזורים נרחבים ב
אירופה, ב
אסיה וב
צפון אפריקה. רומא שלטה במשך שנות
הרפובליקה הרומית (509-27 לפנה"ס) ברחבי
איטליה וארצות
הים התיכון, שליטה שגובשה בשנות הקיסרות לכדי מערכת מדינית אחת. הקיסרות שרדה עד שהידרדרות כלכלית ואי יציבות פנימית חיסלו את יכולתה לשלוט על שטח כה גדול, ושליטת המרכז הקיסרי על הטריטוריות השונות הלכה ופחתה. אי יציבות זו הביאה גם לירידה ביכולת לגייס
צבאות גדולים ויעילים, וסדרה של פלישות מצד
שבטים גרמאנים זיעזעו את הקיסרות. בסוף המאה החמישית, סמכות השלטון המרכזי הפכה ללא יותר ממס-שפתיים, וכאשר הקיסר האחרון הודח ללא מחליף בשנת 476, המשיכו רוב הטריטוריות במערב - שבשלב זה שילבו בתוכן עמים רבים ותרבויות רבות - להתנהל באופן עצמאי לחלוטין. הטריטוריות שבמזרח המשיכו לשמור על שלטון מרכזי תחת שלטון של קיסר נפרד, כפי שקיימו מאז פיצול הקיסרות במאה הרביעית. קיסרות רומא ותושביה פיתחו
תרבות ומערכת פוליטית שממשיכות להשפיע על העולם אפילו היום.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...