דחף עצבי

דחף עצבי, או פוטנציאל פעולה, מתרחש כאשר תא עצב מקבל גירוי כימי או חשמלי מתא עצב שכן, ושינוי המתח בו כתוצאה מהגירוי גבוה מסף מסוים. הדחף העצבי הוא פעימה של מתח חשמלי המתקדמת לאורך הסיב העצבי. הגעת דחף עצבי לסינפסה שבקצה הסיב מביאה לשחרור מוליכים עצביים שעשויים לעורר דחף עצבי חדש בתאי עצב שכנים. יצירת הדחף העצבי תלויה בתעלות יונים עצביות. תעלות אלו הן מבנים חלבוניים הממוקמים בקרום התא ומאפשרים תנועה של יונים דרך הקרום. חלק מהתעלות נפתחות או נסגרות בתלות בגודלו של הממתח החשמלי על פני קרום התא ונקראות בהתאם תעלות יונים ממותגות מתח. חלק מהתעלות הן בררניות - תעלה בררנית מוליכה יונים מסוג מסוים (אשלגן, נתרן או סידן) ביעילות רבה עד כדי ארבעה סדרי גודל לעומת יונים אחרים. הפתיחה היא מהירה והסגירה איטית. כאשר המתח החשמלי על פני קרום התא מגיע לערך סף מסוים התעלות הבררניות לנתרן נפתחות וזרם של יוני נתרן חיוביים מפעפע לתוך התא ומגביר את שינוי המתח ממתח המנוחה (כ- 70- מיליוולט בתאי עצב מסוימים) לערך רגעי גבוה - כ- 50+ מיליוולט. שלב זה נקרא 'נסיקה'. הדחף העצבי מכונה גם ירייה (firing) בגלל שינויי המתח המהירים המאפיינים אותו.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...