גירוש ספרד

גירוש ספרד הוא גירושם הכפוי של יהדות ספרד, שמאוחר יותר הוחל גם על היהודים שגרו בפורטוגל אל הארצות השוכנות לחופי הים התיכון ובעיקר אל צרפת, איטליה, הלבנט וצפון אפריקה, ארצות השפלה, גרמניה ובריטניה. הגירוש ההמוני בא בעקבות צו שפרסמו בשנת 1492 פרננדו השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה ובו נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בממלכות קסטיליה ואראגון . צו זה היווה את שיאה של מסכת הגבלות ורדיפות שננקטו כנגד היהודים בספרד, והביא לקיצה של הקהילה היהודית הוותיקה והמשגשגת שישבה בספרד.גירוש ספרד שונה היה מגזירות קנ"א, שהוטלו על חלק מיהדות ספרד כמאה שנים קודם, בשנת 1391. הגירה זו של יהדות ספרד החלה בשל פרעות ביהודים. הפליטים היהודים, ואלה שהתנצרו למראית עין, היגרו‏ לערים אחרות בספרד ולארצות מחוץ לספרד. הגירוש הרשמי מ-1492 גרם לאנוסים לאבד את התקווה לחיות כיהודים גם בשאר חלקי ספרד. הברירה היחידה שהייתה להם הייתה לצאת את גבולות המדינה. בין השאר, לאור העובדה כי רבני הקהילות בחצי האי האברי המשיכו לראות בהם יהודים לכל דבר למורת רוחה של האינקוויזיציה הספרדית והחילו על מי שנאנסו להמיר את דתם את ההלכות התלמודיות הקובעות כי ישראל "אף על פי שחטא ישראל הוא" (סנהדרין מ"ד, ע"א); וכן "אנוס הוא ואנוס רחמנא פטריה" (נדרים כ"ז, ע"א)הגירוש סימל סיומו של פרק בתולדות עם ישראל. תוצאותיו הרות האסון הותירו רושם משמעותי בספרות, בשירה, בספרות ההלכה בדורות הבאים ובהתפתחות הקהילות היהודיות שאליהן הגיעו המגורשים מחצי האי האיברי.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 גירוש ספרד, צו שלטוני שהוציאו מלכי ספרד ב-31 במארס 1492 שהורה לכל יהודי ספרד לעזוב את תחומי המדינה תוך שלושה חודשים. תאריך "העזיבה" הסופי נקבע לז' באב שנת רנ"ב (1492), ויש המקשרים את תאריך הגירוש ליום ט' באב.
עם כיבוש גרנדה, המעוז המוסלמי...


   רוצים לדעת עוד?