אוּמְדָּנָא (ב
ארמית, וב
עברית: אומדן. לעתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי
הלכתי המאפשר בנושאים שונים לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - למרות שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך. תוקפה של האומדנא וחוזקה משתנים, והם ספציפיים לכל מקרה. מושג זה משמש בנושאים שונים בהלכה:
דיני ממונות, דיני אישות ואחרים, אך קיימים חילוקי דעות באשר לתוקפה של האומדנא בכל אחד מהנושאים הללו. קיימים שני סוגים של אומדנא: האחד נקרא "אומדנא דמוכח" - מצב בו ברור לכל בר דעת מהי הכוונה, או "אומדנא" רגילה - מצב בו הכוונה מתבררת כתוצאה מגילוי-דעת ספציפי.למרות שבהלכה נפוץ הכלל כי דברים שבלב אינם דברים - כלל שקובע כי מעשה שנעשה תוך תנאי נסתר אינו חל - דבר שעומד בסתירה לכאורה לכלי האומדנא הקובע כי ניתן לאמוד דעת ולפרש את הכוונה; מסביר
ר"י הזקן כי מדובר ב
אנן סהדי - כלי המגדיר את הכוונה כידועה וברורה לכול, כך שלא מדובר ב"דברים שבלב" אלא בדברים גלויים.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...