אוטופיה

(נ') אי דמיוני שהכול בו כליל השלמות; מצב אידיאלי, הזיה, חלום בהקיץ, דבר שאינו ניתן להגשמה, חזון דימיוני

אוטופיה (Utopia, בהגייה אנגלית: "יוטופיה", אטימולוגיה: נגזר משורשים יווניים, וניתן להבנה כ"המקום הטוב" או כ"שום מקום" - ראו פירוט להלן) הוא מונח שנטבע על ידי תומאס מור באנגליה ב-1516. כיום, במובן הכללי והמקובל ביותר שלו, מתייחס המונח לחברה מושלמת היפותטית. במשך השנים מאז שנטבע, היו שהשתמשו במונח הזה לתיאור קהילות אמיתיות שנוסדו על מנת ליצור חברה כזו. התואר "אוטופי" משמש כיום לעתים קרובות לתיאור רעיונות טובים אך בלתי-ישימים מבחינה חברתית, כלכלית או פוליטית, או שיישומם כרוך בשינויים חברתיים שרוב האנשים יתקשו לקבלם. תיאורים של חברות אידאליות נכתבו דורות רבים לפני שנטבע המונח "אוטופיה". בעל ההשפעה הרבה ביותר מביניהם הוא   הפוליטאה של הפילוסוף היווני אפלטון. אף כי אוטופיות נחשבות כרעיונות אידאליסטית או אופטימיסטית בלתי-אפשריים למימוש (בחלק מהמקרים - גם על ידי הוגי האוטופיות עצמם), היו במהלך הדורות ניסיונות לממש אוטופיות במידה כזאת או אחרת של הצלחה. דוגמה מפורסמת לניסיון כזה היא הקיבוץ - דגם ששגשג בישראל מראשית המאה ה-20 ועד שנות ה-70 בקירוב. מונחים שנגזרו מהמונח אוטופיה הם הדיסטופיה (אנטי-אוטופיה, מונח מנוגד) והאוטופיה הסאטירית.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

 אוטופיה (כפל משמעות ביוונית: "לא מקום" וגם "מקום טוב"), דגם דמיוני ואידיאלי של חברה ומדינה. בביטוי "אוטופיה" מבקשים לתאר חברה מושלמת ואידיאלית, שאין בה מוקדי מתח, פגמים, מאבקים ויריבות אישית. כל אלה נעלמים בשל העדר תחרות על משאבים כלכליים...


   רוצים לדעת עוד?

B: רעיון דמיוני שלא ניתן להגשימו במציאות