אברך

(פ') לאחל, לתת ברכה; לומר דברי ברכה; לרומם, להלל, לשבח; להודות, להיות אסיר תודה; לתת, להעניק

(ז') איש צעיר, בחור בשנות נישואיו הראשונות, בחור שהגיע לפרקו; בחור ישיבה, תלמיד ישיבה

אַבְרֵךְ הוא כינוי מקובל בעולם הישיבות לצעיר בשנים הראשונות אחרי חתונתו, הלומד תורה במסגרת כולל במשך יום שלם או רובו. בהתאם לכלל המופיע בפרקי אבות – "בן שמונה-עשרה לחופה" – האברכים הם בדרך כלל בני שמונה-עשרה עד כשלושים. האברך מוסיף עליו, מעבר ללימוד התורה שבו עסק עוד מלפני החתונה גם את עול הפרנסה והדאגה לאשתו ולבני ביתו.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...

B: איש צעיר; נשוי בשנותיו הראשונות