אבני הריחיים הן זוג אבנים המשמשות לטחינת גרעינים, בעקר גרעיני דגנים, ל
קמח. האבן העליונה, הנקראת "רכב", סובבת על האבן התחתונה - ה"שכב", והגרעינים נטחנים ביניהן. בשימוש הביתי, בתרבויות קדם-מתועשות יש ריחיים של יד ובהן טוחנים קמח לצורכי הבית. ביצור תעשייתי בטחנות קמח, נובע הסיבוב משימוש ב
מנוע, ובימי קדם, ממשיכה על ידי אדם או בהמה, או מחיבור ל
טורבינה הנעה ב
כוח הרוח או המים. במרכז אבן הרכב יש חור דרכו מכניסים את הגרעינים והקמח נשפך בהקף. בתקופה הרומית היו נהוגות ריחיים בהן האבן התחתונה מעוצבת כקונוס, אצטרוביל בלשון חז"ל, והאבן העליונה כעין קונוס חלול כפול, קלת בלשון חז"ל. הגרעינים נטחנו בין הקונוס התחתון של הקלת לבין האצטרוביל ואילו הקונוס העליון של הקלת שימש כמשפך להכנסת הגרעינים. ריחיים אלה הונעו בידי אדם או בכח בהמה.
להמשך המאמר ראה Wikipedia.org...